הגדל חלון

טקסונומיה בחינוך

  1. "טקסונומיה" מקור ביוונית: טקסיס = סידור, נומוס = חוק. מיון שיטתי.

  2. מונח שהעבר מהביולוגיה אל תחום החינוך (מוכר מעבודה בראשותו של בלום (1956) מאוניברסיטת שיקגו "טקסונומיה של מטרות חינוכיות.

  3. המטרה- ליצור לשון משותפת לאנשי מקצוע העוסקים במטרות ובמבחנים בתחום החינוך. מיון שיטתי של מטרות החינוך והבהרתן במדויק.

    הטקסונומיה נועדה לשפר את יעילות ההוראה על-ידי הפניית תשומת הלב לרמות חשיבה שונות. יכול להועיל מאוד למורים בכיתות הטרוגניות.

    טקסונומיה בחינוך

  4. נקודת המוצא: ביקורת על כך שבית הספר עוסק בעיקר בהלעטת התלמידים בידיעות, מעודד שינון ואינו מטפח הבנה ומחשבה עצמית.

  5. הטענה בעולם החינוך מועלות דרישות להעמקת החינוך האינטלקטואלי, לטיפוח "הבנה אמיתי", לפיתוח "חשיבה ביקורתית", לטיפוח "גישה מדעית", אבל בפועל לא ברור מה הכוונה במושגים הנ"ל.

    מטרות הטקסונומיה של בלום:

  6. לעזור בבניית תכנית הלימודים

  7. לעזור בהכנת מערכי שיעור

  8. לסייע בעריכת מבחנים לבדיקת הישגים

  9. לאפשר הערכה של תכנית לימודים או יחידת לימודים.

    טקסונומיה בחינוך

  10. הטקסונומיה של מטרות החינוך איננה מתייחסת לצד התוכני של החומר. אין היא עוסקת בעקרונות ובמושגי היסוד של הדיסציפלינות השונות. תכליתה לספק כלים למיון מטרות בדיסציפלינות השונות לפי רמות מורכבות שונות.

  11. על-פי התיאוריה, ניתן להיעזר בה להגדרת רמות ידיעה וחשיבה בכל תחום. זוהי מערכת צורנית המסודרת בסדר מידרגי משמעותי. פירושו של דבר: השגת מטרה בשלב גבוה יותר מותנית בהשגת מטרות קודמות לה.

    המיון מתבצע בנפרד בשלושה תחומים:

  12. בתחום ההכרתי (הקוגניטיבי)- מטרות העוסקות במיומנויות חשיבה ואסטרטגיות חשיבה.

  13. בתחום הריגושי (האפקטיבי)- עוסק במטרות הקשורות לעמדות ולערכים.

  14. בתחום הפסיכומוטורי- מטרות העוסקות בהפעלת שרירים ומכשירים.

    טקסונומיה בתחום ההכרתי

  15. המטרות בתחום ההכרתי ממוינות לפי קריטריון של המורכבות.

  16. הן מחולקות לשש קטגוריות וממוספרות לפי סדר מדורג, מהפשוט יותר אל המורכב יותר. ניתן לחלק את הקטגוריות לחלוקות משנה, ואף הן מדורגות מן הקל אל המרכב יותר.

    שש הקטגוריות הן:

  17. ידע

  18. הבנה

  19. יישום

  20. אנליזה

  21. סינתזה

  22. הערכה

    ידע

  23. ידע על פי בלום כולל התנהגויות ומצבי מבחן המדגישים זכירה פעילה או סבילה של רעיונות, של חומר, של תופעות, של עובדות והכללות, של שיטות ותהליכים.

  24. ההתנהגות המצופה הזכירה.

  25. זכירה אפקטיבית: מנה שלוש עיירות פיתוח בישראל.

  26. זכירה פסיבית: זהה את התשובה הנכונה: איזו עיר הרשימה נחשבת לעיר פיתוח?

  27. בקטגוריית הידע שלוש מחלקות, כל אחת מתחלקת לתת מחלקות. סדר הדברים הוא מרמת חשיבה פשוטה פחות לרמת חשיבה מורכבת יותר.

  28. ידע של פרטים, ידע של מינוח, ידע של עובדות, ידע של דרכים ואמצעים לטיפול בידיעות, ידיעת תהליכים, מגמות, ידע של מיונים וקטגוריות, ידע של הכללות והפשטות, ידע של עקרונות, ידע של תיאוריות...

    הבנה

  29. משמעותו של המונח "הבנה", על-פי טקסונומיה זו, מצומצמת.

  30. הכוונה לרמה הנמוכה ביותר של המבנה, לסוג של הבנה, שבו האדם יודע מה נאמר ויכול להשתמש בחומר או ברעיון שנמסר לו, בלי לייחסו בהכרח לחומר אחר, ואפילו בלי לתפוס את מלוא משמעותו.

  31. החומר יכול להימסר בעל-פה או בכתב, בצורה מילולית, סמלית או מוחשית.

  32. התלמיד יסביר במילותיו מדוע אופקים נחשבת לעיר פיתוח.....

  33. התלמיד יסביר את המבנה הטופוגרפי של ישראל על-פי צבעי המפה.

    יישום

  34. יישום פירושו שימוש בכללים שנלמדו בעבר, במצבים מסוימים השונים מהמצבים שהאדם הכיר בניסיונו הקודם.

  35. בהבנה נדרש התלמיד לדעת את החומר במדה כזו, שיהיה מסוגל להדגים אם השימוש בו לכשיידרש. ביישום על התלמיד למצוא בעצמו, על סמך ידיעותיו, את העיקרון או הדרך לפיתרון בעיה חדשה הניצבת בפניו.

  36. פיתוח כושר יישום הוא מטרה חשובה בהוראה. יעילות הלמידה תלויה, בחלקה הגדול, במידה שבה מסוגל הלומד ליישם את שלמד בעבר בבעיות ובמצבים חדשים.

  37. התלמיד ייעזר בעקרונות שלמד על מנת לקבוע עם אשדוד ראויה להיחשב כעיר פיתוח.

  38. התלמיד יוכיח את טענותיו...על סמך השוואתם לתקופות היסטוריות קודמות...

    אנליזה

  39. באנליזה (ניתוח) הכוונה היא לשבירת יחידה של חומר לימודי לחלקים המרכיבים אותה והבהרת היחס בין חלקים אלה. מטרת ניתוח זה להבהיר את החומר ויסודותיו ולברר את דרכי ארגונו. האנליזה עוסקת לא רק בתוכן ובהבנה, אלא גם בצורת הארגון, והיא מדגישה את ההגיון שבחומר.

  40. חשוב שהתלמיד ידע להבחין בין עובדות להשערות, לזהות מסקנות והוכחות, להבדיל בין חומר רלוונטי ושאינו רלוונטי. לשים לב ליחסים בין הרעיונות שבחומר, להבדיל בין רעיון מרכזי למשני, לאתר את המטרות וכד'.

  41. הגבול בין אנליזה להבנה ובין אנליזה להערכה אינו מגדר.

  42. תלמיד יכול להבין את המשמעות של החומר הלימודי, ולא להיות מסוגל לנתחו. תלמיד יכול לנתח חומר ולא להצליח בהערכתו.

  43. התמיד יבחין בין האירועים המרכזיים לבין המשניים בהסבר הקשר בין תפרוסת היישובים בארץ והתמורות במצב הביטחוני.

  44. להערכתך, כיצד השפיעה האידיאולוגיה הציונית בתקופת עליה שנייה, על התפתחות צורות ההתיישבות החקלאיות....

     

    סינתזה

  45. סינתזה פירושה תהליך של צירוף חלקים והרכבתם האופן כזה, שיהוו דגם או מבנה שלא היה קיים בצורה ברורה קודם לכן. דורש מהלומד התנהגות יצירתית.

  46. היישום והאנליזה עוסקות בחקר השלם כדי להבינו טוב יותר. הסינתזה דורשת מהתלמיד ומטפחת חשיבה והבעה עצמאיות.

  47. הסינתזה יוצרת מוטיבציה ומחזקת את הלמידה בקטגוריות האחרות.

  48. התלמיד יספר בצורה תכליתית על תרומת הסיור הלימודי להבנת הידע של הנושאים אשר נלמדו הכיתה.

  49. התלמיד יציע דרכים לבדיקת ההשערה שפיתוח הרכבת יביא לתמורות בדפוסי המגורים של תושבי הפריפריה.

    הערכה

  50. בהערכה הכוונה היא לשיפוט באשר לערכם של רעיונות, עבודות, פתרונות, שיטות וכד' במטרה מסוימת. ההערכה כוללת שימוש בקריטריונים להערכת מידת הדיוק והיעילות. השיפוט יכול להיות כמותי או איכותי.

  51. ההערכה היא הקטגוריה הגבוהה ביותר בטקסונומיה, היות והיא משלבת את כל ההתנהגויות הכלולות בקטגוריות הקודמות.

  52. כל חיינו אנו עוסקים בהערכה, מעריכים תופעות והתנהגויות של אחרים: טובים או רעים, חיובי או שללי, יפה או מכוער, נעים/בלתי, נכון/לא, מוצדק/לא. ברוב המקרים הערכה הנ"ל יותר רגשית מאובייקטיבית. הטקסונומיה מתייחסת לפיתוח גישה אובייקטיבית.

  53. התלמיד יעריך את מידת האובייקטיביות של כותב המאמר....

  54. התמיד יחשוף שגיאות הגיוניות בנימוקים בעד ונגד....

התלמיד יעריך את ספר "דברים" כמקור היסטורי לזכות היהודים על ארץ-ישראל.