תוכנה לניהול מכללות מכללת אורנים
17/04/2014 שעות שבועיות: סמסטריאלי 0  ציון עובר: 90 שנת לימוד 2010

תקשורת חלופית תומכת

10110344066ש'02
עדי נאמן
 אופי הקורס
 שעור
חובת נוכחות
 לפחות ב-80% מהשיעורים
מטרות הקורס

הקורס ידון בדרכי אבחון והתערבות חינוכיים וטיפוליים בתחום התקשורת החלופית והתומכת (תת"ח) תוך מתן דגש על האפיונים השונים של כל אחת מהנכויות המרכיבות את אוכלוסיית משתמשי התת"ח והתאמת הטכניקות אל הצרכים השונים. במהלך הקורס נבחן מודלים תיאורטיים שונים ונבחן אלטרנטיבות טכנולוגיות לתקשורת תוך מתן דגש על ניתוח התפתחויות ומחקרים עדכניים.


הנושאים (תוכנית הקורס)
מבוא וטרמינולוגיה, תקשורת, התפתחות תקשורת ושפה, לקויות שונות והשפעתן על התקשורת,  מודלים ואסטרטגיות בתת"ח, תהליכי הערכה, אבחון והתערבות, תכניות התערבות מותאמות גיל, עבודת צוות, טכנולוגיות סיוע, הוראה והדרכה, משפחה, אוריינות.
דרכי הוראה - למידה

 


חובות הסטודנט (מטלות, מבחנים)

1. סיכום ביקורתי של מאמר או פרק והפצתו בכיתה (בונוס על תרגום מאנגלית). על מטלה זו להיות מוגשת עד לתאריך 20/12/09.

2. בניית תכנית התערבות בתת"ח. הגשת עבודה מסכמת הכוללת חיבור בין החלק העיוני והמעשי של הקורס, תוך התבססות על מקורות אקדמים רלוונטיים. כתיבה על פי כללי כתיבה אקדמית.


הערכת הסטודנט (דרכי הערכה, קריטריונים)

30% סיכום מאמר / פרק

70% עבודה מסכמת


ביבליוגרפיה

מאמרים:

אלן, מ. (1999). השפה של תקשורת תומכת וחליפית. תקשורת תומכת וחליפית , 15, 3-9.

ארז, מ. (2001). שילוב ילד משתמש תת"ח בכיתה רגילה. תקשורת תומכת וחליפית , 17, 47-50.

בירן, ר. (1991). התנאים הבסיסיים לשילוב מחשב בהוראת ילדים מפגרים. מחשב בחינוך, 19 30-24.

דרמר, א., לביא, ו., (2007). לוחות תקשורת עם סריקה שמיעתית - כשכל הדרכים נראות חסומות. תקשורת תומכת וחליפית , 23, 19-23.

היק, ד. (2001). טיפול בבעיות התנהגות אצל אוטיסטים באמצעות סיפורים חברתיים בבי"ס "עופר" חיפה: תאורם של שני מקרים. תקשורת תומכת וחליפית, 17, 59-66.

היק, ד. (2007). שימוש בסמלים מוחשיים (Tangible symbols).תקשורת תומכת וחליפית , 23, 53-55.

ווין, ג', יניב, ק. (1989) "וולף"-אמצעי ממוחשב המאפשר לאנשים שאינם מדברים תקשורת על ידי דיבור מלאכותי בעברית ובערבית. מחשבים בחינוך, 8. 35-32.

וין, ג. (2000). העצמת הורים לילדים המשתמשים בתת"ח לסנגר עבור ילדיהם. תקשורת תומכת וחליפית , 16, 45-50.

וין, ג. (2002). מודל לביצוע הערכות לתקשורת תומכת בתוך מסגרות חינוכיות של הגיל הרך. תקשורת תומכת וחליפית, 17, 33-37.

חצרוני, א. ושלם, א. (1998). תקשורת חלופית ותומכים-שימוש בכרטיסיות עם סמלים עבור ילדים אוטיסטים. סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 13, 43-33.

חצרוני, א., (1999). פיתוח תקשורת באמצעות המחשב בקרב ילדות עם תסמונת רט. תקשורת תומכת וחליפית , 15, 36-41.

חצרוני, א. (2004). אוריינות וטכנולוגיה סיועית לילדים בעלי צרכים מיוחדים. סקריפט, 7-8, 195-218.

חצרוני, א .( 2004 ).אוריינות וטכנולוגיה סיועית לילדים בעלי צרכים מיוחדים. אוריינות חקר עיון ומעש, 8-7, 218-195.

ינקו, ד. (2003). תקשורת תומכת וחלופית אצל אוכלוסיה עם אוטיזם: נקודת מפגש בין פילוסופיה למציאות. דש: דבור ושמיעה , 25, 63-74.

כרמלי, ש. (2000). לקראת השתלבות: קבוצת משתמשי תת"ח ומדברים בני 18 בחינוך המיוחד. תקשורת תומכת וחליפית , 16, 51-63.

לבל, ט. (1998). אוריינות ומחשבים - הלכה, תיאורי מקרים – למעשה. תקשורת תומכת וחליפית , 14, 14-19.

לבל, ט. (2002). תקשורת תומכת וחליפית באוכלוסיות מבוגרות עם מחלות מתקדמות. תקשורת תומכת וחליפית ,17, 39-42.

לוין, י. (2003). סקירת ספרות: אוריינות בקרב האוכלוסייה המשתמשת בתקשורת תומכת וחלופית (תת"ח) תקשורת. תומכת וחליפית , 19, 59-63.

לוין, י. (2007). תקשורת תומכת לילדים לא ממלמלים בשלב הקדם שפתי. תקשורת תומכת וחליפית , 23, 17-18.

מתוקי, ג., (2007). תיעוד התקשורת של נער עם צרכים תקשורתיים מורכבים - "ניסוי כלים". תקשורת תומכת וחליפית , 23,  44-46.

עזרא, ש. (1999).תכנית לפיתוח כישורי שפה ואוריינות בגנים ובכיתות הנמוכות של החינוך המיוחד. תקשורת תומכת וחליפית , 15, 13-17.

פט, מ. (2000). מודל שיתוף להערכה והתערבות טיפולית בעזרת תת"ח למטופלים בעלי מוגבלויות התפתחותיות (סיכום הרצאה). תקשורת תומכת וחליפית, 16, 10-21.

פט, מ. (2000). שילוב - למה, מה, מי ואיך ?. תקשורת תומכת וחליפית, 16, 32-37.

פט, מ. (2000). תמיכה באמצעות תת"ח בילדים עם התנהגויות מאתגרות. תקשורת תומכת וחליפית , 16, 30-31.

פירס, פ. (1998).כיצד לסייע למשתמשי תת"ח להיות אוריינים?. תקשורת תומכת וחליפית , 14, 20-24.

קוליר, ב. (2003). קווים מנחים לתקשורת עם אנשים המשתמשים בתקשורת תומכת וחלופית (תת"ח). תקשורת תומכת וחליפית , 19, 73-76.

קוסטלו, ג. (2002). שימוש בתת"ח ביחידות טיפול נמרץ. תקשורת תומכת וחליפית, 28, 17-21.

קרניאלי-הגואל, י. וניב, ק., (2007). אינטרנט נגיש לאנשים עם מוגבלויות בתקשורת - המצוי, הרצוי ומה שביניהם. תקשורת תומכת וחליפית , 23, 29-34.

רובין, ק. (1998) מפטרונות לשיתוף. תקשורת תומכת וחליפית , 14, 60-61.

רובינזון, י. (1998). מילון מונחים למתחיל. תקשורת תומכת וחליפית , 14, 64-70.

שטסמן, ה. (2000). הילד, המשפחה ומכשיר התקשורת הקולי (מת"ק) .תקשורת תומכת וחליפית , 16, 69-72

שרף, ל. (1999). טופס הערכה לתקשורת.  תקשורת תומכת וחליפית , 15, 42-48.

שרף, ע. (1998). תהליכים ברכישת תקשורת: שימוש בתקשורת תומכת וחליפית אצל ילדות "תסמונת רט" - מלוח חפצים ועד למילה הכתובה.  תקשורת תומכת וחליפית , 14, 50-55.

ספרים:

Beukelman, D. R., & Mirenda, P. (2005). Augmentative and alternative communication. (3nd Ed.). Baltimore, MD: Paul H. Brookes.

Church, G. & Glennen, S. (1992). The Handbook of Assistive Technology. San Diego, CA: Singular Publishing Group.

Decoste, D. C. & Glennen, S. L. (1997). Handbook of Augmentative and Alternative Communication. San Diego, CA: Singular Publishing Group.

Lewis, R. (1993). Special Education Technology. Pacific Grove, CA: Brooks/Cole.

Lloyd, L. L., Fuller, D. R., & Arvidson, H. H., (1997). Augmentative and alternative communication. Boston,MS: Allyn & Bacon.

Smith, M. (2004). Literacy and augmentative and alternative communication : augmentative and alternative communications perspectives. Oxford : Academic.

Reichle, J., York, J., & Sigafoos, J. (1991). Implementing Augmentative and Alternative Communication: Strategies for Learners with Severe Disabilities. Baltimore, MD: Paul Brookes.

Romski, M. & Sevcik, R. A. (1996). Breaking the Speech Barrier: Language Development Through Augmented Means. Baltimore, MD: Paul H. Brookes.

Schlosser, R. W. (2003). The efficacy of augmentative and alternative communication: Towards evidence-based practice. New York: Academic Press.

Von Tetzchner, S., & Jensen, M. H. (1996). Augmentative and alternative communication. European perspective. London, UK:  Whurr

 

מאמרים

 

Angelo, D.H., (2000). Impact of augmentative and alternative communication devices on familie. Augmentative and Alternative Communication, 16, 37-48.

Angelo, D. H., Kokoska, S. M., & Jones, S. D. (1996). Family perspective on augmentative and alternative communication: families of adolescents and young adults. Augmentative and Alternative Communication, 12, 13-22.

Bailey, R. L., Parette, P., Stoner, J. B., Angell, M. E. & Carroll, K. (2006). Family Members’ Perceptions of Augmentative and Alternative Communication Device Use. Language, Speech, and Hearing services in schools, 37, 50-60.

Beukelman, D., Hanson, E., Hiatt, E., Fager, S., &  Bilyeu, D. (2005). AAC technology learning part 3: Regular AAC team members. Augmentative and Alternative Communication, 21,187–194.

Blischak, D.M., & Schlosser, R.W. (2003). Use of technology to support independent spelling by students with autism. Topics in Language Disprders, 23, 293-304.

Carter, M., & Maxwell, K., (1998). Promoting interaction with children using augmentative communication through a peer-directed intervention. International Journal of Disability, Development and Education, 45, 75-96.

Hrtzroni, O., &  Harris, O. (1996). Cultural aspects in the development of AAC users. Augmentative and Alternative Communication, 12, 52–58.

Hetzroni, O. E., & Schanin, M. (2002). Emergent literacy in children with severe disabilities using multimedia interavtive stories. Journal of Developmental and Physical Disabilities. 14, 173-190.

Hetzroni, O., (2002). Augmentative and alternative communication in Israel: Results from a family survey. Augmentative and Alternative Communication, 18. 255-267.

Huer, M. B. & Lloyd, L. L. (1990). AAC users' perspectives on augmentative and alternative communication. Augmentative and Alternative Communication, 6, 242-249.

Hunt, P., Soto, G., Maier, J., Liboiron, N., & Bae, S. (2004). Collaborative teaming to support preschoolers with severe disabilities who are placed in general education early childhood programs. Topics in Early Childhood Special Education, 24, 123 – 142.

 Jones, F. W., Long, K., & Finlay, W. M. L. (2007). Symbols can improve the reading comprehension of adults with learning disabilities. Journal of Intellectual Disability Research, 51, 545-550.

Knezek, G., & Christensen, C. (2007). Effect of technology-based programs on first- and second-grade reading achievement. Computers in the Schools, 27, 23-41.

Koul, R., Corwin, M., & Hayes, S., (2005). Production of graphic symbol sentences by individuals with aphasia: Efficacy of a computer-based augmentative and alternative communication intervention. Brain and Language, 92, 58-77.

Koul, R., Schlosser, R. W., & Sancibrian, S. (2001). Effects of symbol, referent, and instructional variables on the acquisition of aided and unaided symbols by individuals with autism spectrum disorders. Focus on Autism and other developmental disabilities, 16, 162-169.

Lancioni, G. E., O’Reilly, M., Singh, N. N., Sigafoos, J., Oliva, D., &  Severini, L. (2008). Enabling two persons with multiple disabilities to access environmental stimuli and ask for social contact through microswitches and a VOCA. Research in Developmental Disabilities, 29, 21-28.

Lewis, R. B. (1998). Assistive technology and learning disabilities: Today’s realities and tomorrow’s promises. Journal of Learning Disabilities, 31, 16-26.

Parette, H. P. & Angelo, D. H. (1996). Augmentative and Alternative Communication impact on families: Trends and future directions. The Journal of Special Education, 30, 77-98.

Parette, H. P., Brotherson, M. J., Hourcade, J. J., & Bradley, R. H. (1996). Family-centered assistive technology assessment. Intervention in School and Clinic, 32, 104-112. 

Preis, J. (2006). The effect of picture communication symbols on the verbal comprehension of commands by young children with autism. Foucus on autism and other developmental disabilities. 21, 194-210.

Soto, G., & Hartmann, E. (2006). Analysis of narratives produced by four children who use augmentative and alternative communication. Journal of Communication Disorders,  39, 456-480.

Southgate, C., van Maanen, C., & Csibra, G. (2007). Infant pointing: Communication to cooperate or communication to learn?. Child Development, 78, 735-740.

Starble, A., Hutchins, T., Favro, M. A., Prelock, P., & Bitner, B. (2005). Family-centered intervention and satisfaction with AAC device training. Communication Disorders, 27, 47-54.

Sturm, J. M., & Clendon, S. A. (2004). Augmentative and alternative communication, language, and literacy fostering the relationship. Topics in Language Disorders, 24, 76-91.

Trudeau, N., Cleave, P. L.,  Woelk, E. J. (2003). Using augmentative and alternative communication approaches to promote participation of preschoolers during book reading: a pilot study. Teaching and Therapy , 19, 181-210.

Yang, C.,  Huang, H., Chuang, L., & Yang, C. (2008). A mobile communication aid system for persons with physical disabilities. Mathematical and Computer Modeling, 47 ,318–327