תוכנה לניהול מכללות מכללת אורנים
01/11/2014 שעות שבועיות: שנתי 2  ציון עובר: 75 שנת לימוד 2012

הדרכה)פיתוח כישורי הוראה, למידה והערכה בכיתה המשלב

12110320406ה'05
טל לנגנס
 אופי הקורס
 הדרכה
חובת נוכחות
 לפחות ב-80% מהשיעורים
מטרות הקורס

1.      הבנת משמעותו של תהליך השילוב.

2.      הכרת תפקידיה של מורת השילוב ושל הצוות המטפל בתלמיד.

3.      בניית פרופיל תלמיד באמצעות איסוף מידע אינטגרטיבי ובניית תח"י.

4.      בניית מערך שיעור תוך יישום דרכי הוראה מגוונות ומותאמות לצרכי תלמיד השילוב.

5.      תכנון של יחידת הוראה והעברתה לקבוצת השילוב.

 

 


הנושאים (תוכנית הקורס)

§         תהליך השילוב:

-  מהותו של תהליך השילוב.

      - אוכלוסיית תלמידי השילוב.

      - תהליכים בשילוב- איתור ומיפוי צרכים, השמה, מעברים, קביעת אסטרטגיה

         טיפולית.
.     -  תפקידי מורת השילוב – הוראה, היוועצות, הדרכה ותאום העבודה בצוות.

      -  עבודת הצוות הבין – מקצועי והרב מקצועי.

  

§         תלמיד השילוב בראייה חינוכית רב מערכתית:

- תצפיות ואיסוף מידע על התלמיד בעל הצרכים המיוחדים.

   -  קשר עם גורמים שונים בעניינו של תלמיד – הורים, תלמידים,

      מורים, הנהלה,  פסיכולוג, גורמי חוץ ועוד.  

- כלים לתיאור תפקודו של התלמיד: כתיבת דו"ח חינוכי, נקודות

  חוזק ונקודות לחיזוק.

 

 

§         התח"י (תוכנית חינוכית יחידנית) כמתווה דרך לעבודה עם

     תלמיד השילוב -

-        הרציונל העומד בבסיס התח"י.

-        מרכיבי התח"י.

-        סדנא לכתיבת תח"י עפ"י תיאורי מקרה.

-        הקשר שבין התח"י, התל"א והתל"כ.

-        הסטנדרטים הלשוניים.

    

 

§         עקרונות ההוראה בשילוב:

           - רלבנטיות.

           - עניין.

           - מובנות ובהירות.

           - פתוח של לומד עצמאי.

           - פתוח החשיבה.

           - חיזוק הלמידה השיתופית בקבוצה.

 

§         תכנון ובנייה של יחידת הוראה

-        רצף תוכנית הלמודים בחינוך המיוחד.

-        בנייה של יחידת הוראה:

o       הגדרת מטרות יחידת ההוראה ותכניה.

o       איתור מקורות מידע מתאימים.

o       תכנון מבנה היחידה ותכנון הזמן.

o       תכנון דרכי ההוראה והאמצעים בהתאם למטרות היחידה.

o       דרכי הערכה ליחידת ההוראה.


 

 

§         הערכת ההוראה

הערכת השיעור ככלי בידי המורה:

- רפלקסיה על בסיס המטרות שהוצבו.

- הסקת מסקנות אופרטיביות.

 

 

§         כלים יישומיים למהלך השיעור

-        תהליכי ויסות עצמי ואסטרטגיות למידה.

-        כרטיסי ניווט.

-        תווך - שאילת שאלות.

-        דף עבודה.

 

 


דרכי הוראה - למידה

דיון.

סדנה.

הוראה זוטא.

 


חובות הסטודנט (מטלות, מבחנים)

 

הנושא

אחוז מהציון הסופי

תאריך הגשה

דו"ח ותח"י

25%

22.12

הפרויקט: רקע, יחידת ההוראה וסיכום העבודה הפרטנית

60%

20.7

מעורבות בשיעורים, בצוע תרגילים שוטפים, אחריות

15%

 

 

 

 


הערכת הסטודנט (דרכי הערכה, קריטריונים)
ראה- חובות הסטודנט.
ביבליוגרפיה

אבישר, ג. ואלמוג, א. (2003).  הכשרת מורים במציאות של שילוב: מאין באנו ולאן אנו הולכים.    סוגיות בחינוך מיוחד ושיקום. 18(2), 18-5.

 

אבישר, ג. (2007). מתוכנת הלימודים אל ההוראה בכיתה משלבת: סוגיות בתכנון למודים. בתוך ש.  רייטר, י. לייזר, ג. אבישר. (עורכים) שילובים: לומדים עם מוגבלויות במערכות חינוך  "אחווה" – היחידה להוצאה לאור.

 

גביש, ב. שמעוני, ש. (2006), תפיסותיהן של המורות הכוללות את שילוב התלמידים בעלי הצרכים  המיוחדים בכיתותיהן, סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום,  (1)21, 35-54, אחוה הוצאה לאור.

 

דניאל, א. ורומי, ש. (2001). שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה הרגילה : עמדותיהם של  סטודנטים להוראה במכללות בישראל. בתוך:  ר. זוזובסקי, ת. אריאב,  וקינן, ע. (עורכים) הכשרת מורים והתפתחותם המקצועית: חילופי רעיונות, 259-285. תל אביב: מכון מופת.

 

היימן, ט. ואולניק-שמש, ד. (2004).  היבטים בהתמודדות מורים עם שילוב תלמידים בעלי צרכים  מיוחדים. בתוך: ש. גורי-רוזנבליט (עורכת).  מורים בעולם של שינוי: מגמות ואתגרים. 156-131.  תל- אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

 

זילברשטיין, מ., וכץ, פ. (1998). מורה גדול, מומחה ומקצועי: שלוש זוויות ראייה לבחינת דמותו של  המורה אשר.דפים, 26, 53-71.

 

מרגלית, מ. (יו"ר). (2000). דו"ח הוועדה לבחינת יישום חוק החינוך המיוחד. 

ירושלים:משרד  החינוך ותרבות.

 

משרד המשפטים (1988). חוק חינוך מיוחד1988, ס"ח מס' 1256 מיום 21 ביולי 1988.

 ספר החוקים התשמ"ח.

 

סומך, א., שמאי, ש. (2006). שיפור שילוב באמצעות שינוי בדרכי הערכת התלמיד המשולב: מחקר      פעולה. סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 21, (1),  21 – 34 .

 

קפלן, ח. ודנינו, מ. (2002). ראיית השונות כאתגר מקדם צמיחה בבית הספר: טיפוח קהילה

אכפתית למען תלמידים עם ליקויי למידה. הייעוץ החינוכי, י"א, 87-64.

 

תובל ס. אמדע א. (2006), הכלה בבית הספר – משימה בלתי אפשרית?! ייצוגים חברתיים של הכלה וריבוד במערכת החינוך. סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, (2) 21, 5-18, אחוה.

 

חוק החינוך המיוחד התשמ"ח (1988). באתר:http://www.pigur.co.il/law/special.html

 

תכנית השילוב במסגרות החינוך הרגיל, חוזר המנהל הכללי – הוראות קבע, ס"ה/9 (ב), ניסן  התשס"ה, מאי 2005. – בחוברת הקורס.

קריאה מומלצת:

 

אבינון, י. (1995). עשרת הדיברות של המורה האותנטי. הד החינוך, מאי, עמ' 22-24.

 

אבן, י. (2005). מכיתה מנותקת לכיתה מרותקת. הד החינוך, ע"ט, (11-12),  30-31.

 

איגל, כ. (2006) כלי הערכה לבדיקת איכות הדיון וקבלת החלטות בצוות רב מקצועי בועדות השמה  הפעולות מתוקף חוק החינוך המיוחד. סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 21, 57-77

 

ארמסטרונג, ת. (1996). אינטליגנציות מרובות וחינוך מיוחד. בתוך: אינטליגנציות מרובות בכיתה הוצאת משרד החינוך, האגף לתוכניות לימודים. 134-145.

 

בירנבוים, מ. (1997). חלופות בהערכת הישגים. עמ' 9-34. רמות: תל אביב.

 

בירנבוים מ. (2004). בהבניה מתמדת: סביבה לפתוח מקצועי של מורים בנושא תרבות הל"ה  המטפחת הכוונה עצמית בלמידה (ספר ותקליטור, קיים אתר מלווה) ירושלים, הוצאת מעלות.

 

בריקנר, ר. ואחרים. (1994). הוראה מותאמת בכיתה ההטרוגנית (הגישה היחידנית). בתוך: י. ריץ', ר. בן ארי, (עורכים). שיטות הוראה לכיתה ההטרוגנית. 17-30, אבן יהודה: רכס.

 

היימן, ט. (2002). הסתגלות חברתית של תלמידים לקויי למידה. פרספקטיבה, 16, 33 – 42.

 

יריב, א' (1999). שקט בכיתה בבקשה. הוצאת רכס, ת"א. פרק 8: אמצעים להתמודדות חינוכית –  הוראה מוצלחת עמ' 231-243

 

לוטן,ר. ובן ארי, ר. (1994). הוראה מורכבת (לא כיתה שגרתית). בתוך: י. ריץ', ר. בן ארי, (עורכים).     שיטות הוראה לכיתה ההטרוגנית. 17-30, אבן יהודה: רכס.

 

מיטלר פיטר, (2002), החינוך המשלב בהקשר גלובלי, סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, כרך 17, 2, 43-52, אחוה הוצאה לאור.

 

מרגלית, מ. (2000). לקות לימודית בכתה: דילמות חינוכיות במציאות החדשה/השתמעויות הכשרה ובהשתלמויות מורים. מכון מופ"ת.

 

מרגלית, מ. (1997), כיווני התפתחות בחינוך המיוחד בישראל- פרספקטיבה בינלאומית, בתוך:     הקצאת משאבים ושירותים חברתיים, המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים.

 

מרגלית, מ. (1995). מגמות פיתוח בחינוך המיוחד: קידום התמודדות עם בדידות, קשרי חברות   ותחושת קוהרנטיות. החינוך לקראת המאה ה-21 (עורך דוד חן). רמות. 

 

קובובי, ד. (1977). בין מורה לתלמיד: המורה הטוב בעיני תלמידו. תל אביב: ספרית פועלים.

 

קוהן א. מעבר למשמעת: מצייתנות לקהילתיות. מכון ברנקו וייס לטפוח החשיבה. פרקים 6 ו-7 עמ' 85-127

 

קפלן א. ועשור א. (2001) מוטיבציה ללמידה בביה"ס – הלכה ומעשה. חינוך החשיבה מס' 20. עמ'  8-21.

 

שרוני-יצחק, ו. (1998). מדריך נבוכים למחנכים והורים של הילד בעל ליקויי הלמידה. ת"א: רכס.

 

רובינוב, א. (1998). אומנות ההוראה – דרכים ושיטות להוראה יעילה. הוצאת פלדהיים, ירושלים.   פרק ששי – "תובנת על -  ללמד תלמידים לחשוב". עמ' 159-185.

 

רונן, ח. (1997) . הכללתם של ילדים חריגים בחינוך הרגיל.  סוגיות בחינוך מיוחד ושיקום. 12( 2),   29-21.

 

רונן, ח .(2000). מה מיוחד בחינוך המיוחד. סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום,  17(1 ), עמ' 89-96.

 

רייטר, ש. (2003). הסביבה הלימודית כאתגר להתפתחות. סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 18 (1),    עמ' 87- 93 .

 

רייטר, ש., לייזר, י. אבישר, ג. (2007). שילובים: לומדים עם מוגבלויות במערכות חינוך. "אחווה" –    היחידה להוצאה לאור.

Almog, O. & Shechtman, Z. (2007). Teachers' democratic and efficacy beliefs

and styles of coping with behavioral problems of pupils with special needs.

European Journal of Special Needs Education, 22(2), 115-129. 

 

Anzul, M. & Evans, J .F. (2001). Moving beyond a deficit perspective with qualitative   research methods. Exceptional Children, 67(2), pp. 235-240.

 

Benevento, J. A. (2005). A Self- Regulated Learning Approach for Children with Learning\ Behavior Disorder. Charles, C. Thomas, Publisher, LTD.

 

Birch, S. H., & Ladd, G. W. (1997). The teacher-child relationship and children's early  school adjustment. Journal of School Psychology, 35, 61- 79.

 

Bowlby, J. (1969). Types of hopelessness in psychopathological process. Archives of General Psychiatry, 20(6), 690 – 699.

 

Bronfenbrenner, U. (1977). Toward an experimental ecology of human development.

 

Evertson, C. M. Emmer, E. T. Clements, B. S., & Worsham, M. E. (1997). Classroom Management for Elementary Teachers. A and B: Boston. Chap 5: Planning and conducting instruction.  Pp. 87-109.

 

Fielding-Barnsley, R. (2005). An attributes of a successful learning support teacher in  australian inclusive classrooms. Journal of Research in Special Educational  Needs, 5 (2). 76-68.

 

Forlin, C. (2001). Inclusion: identifying potential stressors for regular class teachers.Educational Research, 43( 3), 235-245.

 

Giangreco, M. F. (1997). Key lessons learned about inclusive education: A summary of the 1996 Schnell memorial lecture. International Journal of Disability,  Development, and Education, 45(4), pp. 375-396

 

 

Graham, L. J. &  Slee, R. (2008). An illusory interiority: Interrogating the discourses  of inclusion. Educational Philosophy & Theory, 40 ( 2), 277-293

 

Hamre, B. & Pianta, R. C. (2001). Early teacher-child relationships and trajectory of  school outcomes through eighth grade. Child Development, 72, 625 – 638.

 

 

Hart, S.  (1996). Beyond special needs: Enhancing children's learning through

 innovative thinking. London: Paul Chapman Publishing Ltd. ( 14- 54)

 

Jones, A. H. & Rapport, M. J. K. (1997).  Research into practice in inclusive early  childhood education. Teaching Exceptional Children, 30(2), pp. 57-61.

 

Lesar. S., Benner, S. M., Habel, J. & Coleman, L. (1997). Preparing general

education teachers for inclusive settings: A constructivist teacher education

 program. Teacher Education and Special Education, 20, pp. 204-220

 

Lindsay, G. (2007). Educational psychology and the effectiveness of inclusive

education/ mainstreaming. British Journal of Educational Psychology,. 77 ( 1),

1-24

 

Lindsay, G. (2003). Inclusive education: a critical perspective. British Journal of Special Education, 30(1), pp. 3-12.

 

Olson, M. R. & Chalmers, L. (1997). Attitudes and attributes of general education   teachers identified as effective inclusions. Remedial and Special Education,  18, 28-36.

 

Pianta, R. C. (1999). Enhancing relationships between children and teachers.

 Washington, DC: American Psychological Association

 

Pianta, R. C., Steinberg, M., & Rollins, K. (1995). The first two years of school:

Teacher child relationships and deflections in children's classroom

 adjustment. Development and Psychopathology, 7, 297 – 312.

 

Pintrich P. R., (2000). The role of goal orientation in self-regulation Learning. In M.  Boekaerts, P. R. Pintrich & M. Zeidner (Eds.). Handbook of Self-Regulation:  Theory, Research and Applications. San Diego, CA: Academic Press.    החלק הראשון במאמר:A General Framework of Self-Regulated Learning  

 

Pressley, M. (2000). What should comprehension instruction be the instruction of ? In M. L. Kamil, P. B. Mosenthal, P. D. Pearson, & R. Barr (Eds.), Handbook of  reading research (Vol. III, pp. 545–561). Mahwah, NJ: Erlbaum.

 

Salend, S. P. (1998).  Effective mainstreaming: Creating inclusive lassrooms.

Upper   Saddle NJ: Merrill.

 

Schunk D. H. (1991). Self-Efficacy and academic motivation. Educational

 Psychologist, 26, 207-231.

 

Shechtman, Z. & Leichtentritt, J. (2004). Affective teaching: A method to enhance  classroom management. European Journal of Teacher Education, 27(3), 323-

 333.

 

Skidmore, D. (1999). Continuities and developments in research into the education of   pupils with learning difficulties. British Journal of Educational Research, 47(1).

 Pp. 155-177.

 

Skidmore, D. (2002). A theoretical model of pedagogical discourse. Disability,

 Culture  and Education, 1(2), pp. 119-131.

 

  

Soodak, L. S., Podell, D. M. & Lehman, L. R. (1998). Teacher, student, and school  attributes as predictors of teachers responses to inclusion. The Journal of  Special Education, 31(4), pp.  480-418.

 

 

Villa, R., Thousand, J. & Chapple, J. (2000) Preparing educators to implement

 inclusive practices. In R. Villa & J. Thousand (Eds.), Restructuring for caring

 and effective education: Piecing the puzzle together (2nd ed.), (pp. 531-557).

  Baltimore: Paul H. Brookes.

 

Wilson, J. (2000). Doing justice to inclusion. European Journal of Special Educational Needs, 15 ( 3) , p297-304

 

Winter, E. C. (2006) Preparing new teachers for inclusive schools and classrooms  Support for Learning, 21 (2)  pp 85-91.

 

Zimmerman, B. J. (2000). Attaining self-regulation: A social cognitive perspective. In   M. Boekaerts, P. R. Pintrich & M. Zeidner (Eds.). Handbook of Self- Regulation: Theory, Research and Applications (pp. 13-39). San Diego, CA:      Academic Press.